פסק-דין בתיק עת"מ 36164-06-10

1.          בפסק-דינו של בית המשפט העליון בעע"ם 6823/10, 7315/10, מיום 28.2.2011, התקבלו ערעורים שהגישו העותרת ("מתן") וכן משיבה 3 ("האגודה לבריאות הציבור") על פסק הדין של בית משפט זה מיום 16.8.2010. משמעות קבלת הערעורים הייתה פסילת הצעתה של משיבה 2 במכרז - שעניינו אספקת שירותי רפואה מונעת לתלמידים בכיתות א'-ט', ביצוע מעקב בדיקות וחיסונים וכן חינוך ומתן ייעוץ בתחום. העותרת הייתה המציעה השנייה שהגיעה יחד עם המשיבה 2 ("נטלי") לשלב האחרון של המכרז, אולם הניקוד של הצעתה היה נמוך מזה של משיבה 2, ועל כן הוכרזה הצעתה של משיבה 2 כזוכה. נוכח פסילת הצעתה של משיבה 2, עלתה בבית המשפט העליון השאלה אם יש מקום להכריז על העותרת כזוכה במכרז. אלא שבפסק הדין של מותב זה (מיום 16.8.2010) לא נתבררו טענות משיבה 3 בקשר עם הצעתה של העותרת (לא היה בכך צורך, שכן העתירה נגד זכיית המשיבה 2 - נדחתה). לפיכך, קבע בית המשפט העליון (פיסקה 46 לפסק-דינו של כב' השופט ע' פוגלמן), כי העניין יוחזר לבית המשפט המחוזי, לשם בחינה לגופן של טענות שהעלתה משיבה 3 נגד הצעת העותרת. יש לציין, כי מכוח פסק הדין בבית המשפט העליון, מוסיפה המשיבה 2 לספק את השירותים מושא המכרז, וזאת עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית, והכל על מנת לאפשר העברה ראויה של השירות (פיסקה 46 לפסק הדין בבית המשפט העליון). התיק הוחזר אפוא לפני לשם בירור הטענות שהועלו כאמור על-ידי משיבה 3 בקשר עם הצעתה של העותרת, וכנגזרת מכך - קביעה אם העותרת מתן זוכה במכרז, אם לאו.

החלטת ועדת המכרזים מיום 11.4.2011

2.          ביום 11.4.2011, זמן קצר לפני הדיון בהשלמת הטיעון שנקבע לפני (ליום 17.4.2011), קיבלה ועדת המכרזים החלטה מפורטת בכל הנוגע לטענות שהועלו נגד העותרת.  ועדת המכרזים החליטה לפסול את הצעת העותרת מתן ולבטל את המכרז. כך קבעה, לאחר שמצאה לנכון להפחית את הניקוד הסופי של הצעתה של העותרת מן הציון 78.1 שניתן לה במסגרת החלטתה הקודמת של ועדת המכרזים, לכדי ניקוד של 73.7, והכל לאחר בחינת טענות משיבה 3. ביטול המכרז בהקשר זה, בא מכיוון שהצעתה של מתן היתה ההצעה היחידה שנותרה ומשעה שנקבע במכרז עצמו "סף איכות" של ציון 75 שלפי ועדת המכרזים, מתן לא עמדה בו. ועדת המכרזים הוסיפה וקבעה, למעלה מן הצורך, לדבריה, כי מוצאת היא לנכון לפסול את הצעת העותרת מתן ולבטל את המכרז, בשל תכנית ניהולית לקויה. צויין, כי לא ניתן לספק את השירות עם היקף התקנים של אחיות כפי שהוצע בהצעת העותרת. זאת, על-פי חוות דעת של הדרג המקצועי במשרד הבריאות ובראשו פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, המבוססת, בין היתר, על הניסיון שנצבר בינתיים עם משיבה 2. בנוסף צוין, כי הצעתה של מתן נעדרת פירוט מספק בכל הנוגע לתהליך ההזמנה והשינוע של החיסונים; והיעדרו של מערך לוגיסטי מתאים לשם כך. "למעלה ולמעלה מן הצורך" ציינה ועדת המכרזים, כי היא מחליטה על ביטול המכרז בשל הניסיון שנצבר עד עתה ועמדת הגורמים המקצועיים לפיהם באה מסקנה בדבר "קונספציה מוטעית של הפעלת השירות" (סעיף 34 להחלטה). אציין, כי נוכח ההתפתחויות שמאז הדיון הקודם שלפני והאמור בהחלטת ועדת המכרזים כאמור לעיל, נעשה ניסיון להביא את בעלי הדין להסדר בתיק זה עוד בפתח הדיון, אולם עניין זה לא צלח. יצוין עוד, כי מכוח החלטותיי מיום 22.3.2011 ומיום 29.3.2011, התאפשר למשיב 1 להגיש טיעון מטעמו בצירוף תצהיר. אולם הדבר לא נעשה. למעט החלטת ועדת המכרזים האמורה לא הוגש לבית המשפט כל טיעון. נתבקש אמנם במעמד הדיון לאפשר הגשת טיעון משלים בכתב, או דחיית הדיון למועד אחר. אולם, לבקשה זו לא מצאתי מקום לשעות. כך, לא רק נוכח האפשרות שניתנה להגיש טיעון לפני הדיון והעובדה שגם בגדרי ההליך הקודם בבית משפט זה לא נמצאה התייחסות לטענות נגד הצעתה של מתן בכתב התשובה של משיב 1, אלא גם נוכח העובדה שעד הדיון ממש לא באה כל בקשה בנדון והכל בשים לב ללוח הזמנים הקצר להכרעה בהליך זה בשל תקופת ההתקשרות העומדת לפני סיום ומהות השירות הניתן. עם זאת, יובהר כי ב"כ המשיב 1 טען בדיון לגופו של עניין ועמדתו נשמעה כאמור בפרוטוקול הדיון.

  המסגרת הדיונית

3.         טרם נעבור לבחינת הטענות השונות שהועלו בכל הקשור בהצעתה של העותרת, יש חשיבות לתיחום המסגרת הדיונית של הליך זה, בשני מובנים עיקריים: ראשית, לעניין סוג הטענות אותן יש לבחון במסגרת דיון זה - שמא יש לבחון טענות לעניין עמידתה או אי עמידתה של העותרת בתנאי הסף או תנאי "כשירות" במכרז בלבד או שמא יש לבחון כל טענה שהועלתה על ידי משיבה 3 נגד הצעתה של העותרת.

4.         בית המשפט העליון פסק (פיסקה 46 לפסק דינו של כב' השופט פוגלמן) כי "במסגרת עתירתה לפני בית המשפט המחוזי, תקפה האגודה לבריאות הציבור גם את החלטת ועדת המכרזים שלפיה מתן עמדה בתנאי הסף. בית המשפט קמא, שמצא, כאמור, כי נטלי עמדה בתנאי הסף של המכרז, לא ראה להידרש לטענות אלה, ואף עמדתו של משרד הבריאות בהתייחס אליהן, לא הוצגה. משלא נתבררו בערכאה הדיונית ההשגות על כשירות ההצעה של מתן, לא ניתן להצהיר בשלב זה על זכייתה במכרז. בנסיבות אלה, אין מנוס מהחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי, אשר יבחן לגופן את טענותיה של האגודה". לכאורה עולה מפסיקת בית המשפט העליון כי המסגרת הדיונית שהותוותה על-ידו מוגבלת לבחינת טענות לאי עמידת הצעתה של מתן בתנאי סף או בתנאי כשירות בלבד (בשונה מטענות הנוגעות לניקוד). עם זאת, נטען שיש להבין את הכתוב אחרת - כך שהמסגרת הדיונית כוללת את מכלול הטענות שהועלו על ידי האגודה נגד ההצעה של מתן (זאת בין היתר על רקע האמור בפסקה א' לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין). בעלי הדין היו חלוקים אפוא בשאלה זו. חשיבות ההבחנה, בין טענות משיבה 3 לעניין אי עמידת העותרת בתנאי הסף או בתנאי כשירות דווקא לבין טענות אחרות, היא בכך שהיו למשיבה 3 - וקיימות גם היום - טענות בכל הקשור להצעתה של העותרת, לא רק ביחס לאי עמידתה בתנאי הסף אלא גם בקשר לניקוד הצעתה. בהקשר זה יצוין, ולעניין זה חשיבות כפי שיובהר עוד להלן, כי ייתכן שגם בטענות בקשר לניקוד יש לראות טענות הקשורות לכשירות (כמשמעה בפסק הדין של כב' השופט פוגלמן), שכן, כזכור, כשירות ההצעה מותנית בכך שהניקוד שלה לא יפחת מ-75. יצוין עוד כי ב"כ המשיב 1, במהלך הדיון שנערך לפני, ציין כי ועדת המכרזים רשאית הייתה לקבל החלטה חדשה בעניינה של העותרת, ובכלל זה לדון במכלול ההיבטים הקשורים לכשרות הצעתה ולא רק בשל תנאי הסף. כך גם עשתה ועדת המכרזים - ואף מעבר לכך כמפורט לעיל - במסגרת החלטתה המחודשת מיום 11.4.2011.

5.         נוטה אני למסקנה שהמסגרת הדיונית הוגבלה בהחזרת הדיון לבית משפט זה, לטענות בגין אי עמידת הצעת מתן בתנאי הסף או הכשירות בלבד. כך עולה מלשון הכתוב על פניו. כך נובע גם ממהות העניין משעה שכל שנותר לבחון הוא מעמדה של הצעת מתן כשהיא עומדת כהצעה יחידה שלא נפסלה. אולם, נוכח מסקנתי - שתנומק להלן - לפיה דינה של הצעת העותרת להיפסל על הסף ממילא, הכרעה במחלוקת זו שנתגלעה בין בעלי הדין באשר לפרשנות פסק דינו של בית המשפט העליון, אינה נדרשת. מכאן, שגם הכרעה בטענות הנוספות לגבי הניקוד אינה מחויבת לכאורה. למרות זאת, לשם הכרעה שלמה, ועל מנת להביא לסיומו של ההליך המתמשך על פני תקופה לא קצרה והחשיבות הרבה בהבהרת המצב המשפטי בנוגע לשירותים מושא המכרז, אדון בכלל הטענות שהועלו על ידי משיבה 3, לגופן.  זאת ועוד: כמפורט לעיל, ועדת המכרזים הוסיפה בהחלטתה מיום 11.4.2011 טעמים נוספים וחדשים לפסילת הצעתה של העותרת מתן (שמעבר לטענות האגודה - משיבה 3 - בנדון). אלא שלטעמים אלא וטענות אלו לא מצאתי מקום להיזקק במסגרת ההליך שלפני משעה שחורגים הם מעבר לגדרי העתירה המקורית, מעבר לטיעון שהיה לפני בית המשפט העליון ומעבר להנחיית בית המשפט העליון באשר לבירור שיש לקיים במסגרת פסק דיני המשלים והמתייחס לטענות משיבה 3 ביחס להצעתה של העותרת.  

6.          שנית, ועדיין לעניין המסגרת הדיונית של הליך זה, נזכיר, כי במהלך הדיון בבית המשפט העליון עלתה השאלה, אם אין זה ראוי בנסיבות המקרה כי משיב 1 יודיע על ביטול המכרז. בהמשך לכך, הודיע משרד הבריאות לבית המשפט העליון, ביום 25.1.2011, כי החליט לבטל את המכרז ולפרסם מכרז חדש לבחירת ספק שירותי בריאות התלמיד עבור משרד הבריאות. באותה הודעה צוין, כי משיבה 2, שעד אותה העת הייתה הזוכה במכרז, מסכימה לביטול, בכפוף לכך שההתקשרות עימה תימשך לזמן מה. אלא שכעולה מפסק-דינו של בית המשפט העליון (פיסקה 19 לפסק הדין) הן העותרת והן משיבה 3, התנגדו לביטול המכרז. בהמשך לכך, קבע בית המשפט העליון, כי "באין הסכמה בין הצדדים בערעורים בדבר תוצאות ההליך, נדרשים אנו עתה ליתן הכרעתנו במחלוקת" (פיסקה 19 לפסק-דינו של כב' השופט ע' פוגלמן). כב' השופט א' רובינשטיין, בפסק-דינו, הוסיף וציין, כי "לא צלחה דרכנו להביא את הצדדים לכלל הסכמה. על כן, ונוכח התוצאה בשאר הרכיבים, נותרה השאלה של מועמדות מתן. ההגינות חייבה אותנו שלא לפסלה אך גם לא היה בידינו להכריז עליה כזוכה בלא בדיקת הטענות שהועלו נגדה ובלא עמדת משרד הבריאות. מכאן התוצאה אליה הגענו" (פיסקה א' לפסק הדין).

7.          עניינים אלה רלבנטיים לענייננו מן הטעם הבא: בהחלטת ועדת המכרזים, לאחר החזרת ההליך לבית משפט זה (מיום 11.4.2011), החליטה ועדת המכרזים כאמור, בשנית, לבטל את המכרז. זאת, גם מטעמים שאינם קשורים בפסילת הצעת העותרת מתן. כלומר, אף לפני מצב הדברים הוא כזה, בו משיב 1 הודיע על ביטול המכרז, בעוד שהמסגרת הדיונית - עניינה בשאלה, האם יש להכריז על העותרת כזוכה במכרז נוכח טענות משיבה 3 לעניין הצעתה. בהקשר זה יש לקבוע, כי משעה שגם לפני בית המשפט העליון עמדה החלטת המשיב 1, בדבר ביטול המכרז, וחרף זאת ניתן פסק הדין ונקבע גם שיש להחזיר את הדיון לבית משפט זה בנקודה שצוינה לעיל, הרי שאין מקום במסגרת הליך זה להיזקק - לא לשאלה אם ביטול המכרז הינו כדין ולא לשאלת משמעויותיו של ביטול זה כשהוא נפרד משאלת כשירות הצעתה של העותרת (ככל שהוא תקף, ואיני מביע בכך כל עמדה). יודגש, כי במהלך הדיון שהתקיים לפני ב"כ המשיב 1 טען, במספר הקשרים, כי החלטת ועדת המכרזים לעניין פסילת הצעתה של העותרת וביטול המכרז כולו, הייתה החלטה ראויה ואף מתבקשת, כפועל יוצא מחובתה של הרשות הציבורית לשוב ולבחון את הנסיבות בכל רגע נתון. כך בכלל וכך בפרט, נוכח מהות השירות בו מדובר ונוכח הניסיון שהצטבר בשל הפעלתו בידי משיבה 2. העותרת עצמה התנגדה להילך טיעון זה מכל וכל. עם זאת, וכאמור לעיל, שאלת ביטול המכרז, בשל טענות חדשות נגד הצעתה של מתן העותרת או בשל שיקולים אחרים של המשיב 1, חורגת ממסגרת הדיון שלפני. אכן, המסגרת הדיונית להכרעה בהליך זה הינה כאמור בפסק-דינו של בית המשפט העליון בערעור. מכוח מסגרת דיונית זו, השאלה היחידה העומדת לבירור היא, אם יש מקום להכריז על העותרת כזוכה, אם לאו, ועל פי טענות של משיבה 3 בנדון. זו תהא אפוא המסגרת הדיונית של הליך זה. אין אני מביע אפוא עמדה בשאלה, אם רשאי היה המשיב 1 לבטל את המכרז מטעמים אחרים. ב"כ הצדדים למעשה לא טענו בעניין זה, אף לא הוגשה עתירה בנדון למיטב הידיעה, ומכל מקום וכאמור - לא זו המסגרת הדיונית לפי פסק הדין של בית המשפט העליון.

טענות משיבה 3 נגד הצעתה של העותרת - לאי עמידה בתנאי סף

8.         נעמוד תחילה בקצרה על עיקרי טענותיה של משיבה 3 לעניין אי עמידת העותרת מתן בתנאי הסף שבמכרז. טענות משיבה 3 לעניין אי עמידתה של העותרת בתנאי הסף, צוינו במסגרת פסק הדין של בית המשפט העליון (פיסקה 8 לפסק-דינו של כב' השופט ע' פוגלמן). הן מצאו ביטוי קודם לכן (באופן רחב יותר) במסגרת תשובת משיבה 3 לעתירת העותרת להכריז עליה כזוכה במכרז. טענות אלה כוללות, ראשית, טענה לפיה הרופא הראשי שהוצע על-ידי מתן אינו מחזיק ב"ותק ניהולי מוכח של חמש שנים לפחות". המדובר בתנאי סף מפורש, בהתאם לסעיף 13.3.6.2 למכרז. שנית, כי העותרת לא עמדה גם בתנאי הסף הקבוע בסעיף 13.3.10 למכרז - תנאי סף הדורש מילוי תצהיר בדבר קיום חובות בעניין זכויות עובדים, כאשר הטענה היא שהתצהיר נחתם אמנם, אולם מולא באופן חלקי ואף לא צורף לו, כמתחייב, אישור בדבר היעדר הרשעות ממשרד התמ"ת. שלישית, כי האחות האפידמיולוגית שהציעה מתן, אינה מחזיקה בהכשרה ובניסיון הנדרשים. רביעית, כי גם ניסיונו של הרוקח שהוצע על-ידי מתן אינו עומד ברף המינימום הנדרש בתנאי המכרז.

9.         יש לציין, כי בעוד שדרישת הוותק הניהולי של הרופא - מופיעה במסגרת סעיף 13 שכותרתו "תנאי סף" (בס"ק 13.3.6.2 למכרז), וכך גם עניין תצהיר קיום זכויות העובדים (סעיף 13.3.10 למכרז), הרי שתנאי כשירותם של האחות האפידמיולוגית והרוקח, אינם מופיעים במפורש במסגרת אותו סעיף הסף של המטה הניהולי הרפואי. לעניין זה עשויה להיות משמעות, ככל שיש להבין את פסק הדין של בית המשפט העליון באופן שיש לדון במסגרת דיונית זו רק בטענות לאי עמידה בתנאי סף או כשירות, שכן ככל שזו הפרשנות הנכונה, מתעוררת השאלה אם יש מקום לבחון במסגרת הדיון לפני טענות אלה בעניין האחות האפידמיולוגית והרוקח, אם לאו. זאת ועוד, ועדת המכרזים סברה כאמור, כי יש לבטל את זכייתה של העותרת בשל שינוי ניקוד של הצעתה, כך שהניקוד שניתן לה בעת הזו - עומד על 73.7 נקודות, שהוא מתחת ל"סף האיכות" של 75. במסגרת זו, מתעוררת גם כן השאלה, אם יש לראות בשינוי ניקוד זה, כעולה כדי אי עמידה של העותרת ב"תנאי סף" או כשירות, והכל נוכח המסגרת הדיונית שנקבעה להשלמה לפני.

10.          על רקע האמור לעיל, זה יהיה סדר הדיון במסגרת ההכרעה דנן: ראשית, האם יש לקבל את טענת משיבה 3 לעניין אי עמידתה של העותרת בתנאי הסף, בדבר קיום חמש שנות ניסיון ותק ניהול לרופא שהוצע על-ידי העותרת, כחלק מן המטה הניהולי הרפואי. שנית, שאלת עמידתה של העותרת בתנאי הסף של הגשת תצהיר בדבר קיום חובות בעניין זכויות עובדים. שלישית, האם יש לראות בתנאי הכשירות של האחות האפידמיולוגית ושל הרוקח, המהווים אמנם חלק מן המטה הניהולי אולם תנאי הכשירות בעניינם לא נכתבו במפורש במסגרת סעיף תנאי הסף, כתנאי סף במכרז או כתנאים שאי עמידה בהם משמעה אי כשירות של ההצעה. אם התשובה לכך בחיוב, יש מקום לבחון גם את השאלה אם העותרת עמדה בתנאים אלה, אפילו יש לקרוא את פסק הדין של בית המשפט העליון כמתווה מסגרת דיונית צרה הכוללת את ההכרעה רק בשאלת העמידה בתנאי הסף והכשירות. רביעית, האם יש לראות בדרישת "סף האיכות" של 75, כתנאי סף או כתנאי כשירות במכרז כמשמעם בפסק דינו של בית המשפט העליון; האם קיימת עילה להתערבות בהחלטת ועדת המכרזים להפחית את הניקוד שניתן לעותרת מ-78.1 ל-73.7; וכפועל יוצא מכך, האם יש מקום לקבוע בהקשר זה - בלא קשר להקשרים האחרים שהוזכרו לעיל - כי אין להכריז על העותרת כזוכה במכרז. לבסוף, האם יש מקום להפחתה בניקוד של העותרת מנימוקים אחרים שהועלו על ידי המשיבה 3 (ונדחו על ידי וועדת המכרזים בהחלטתה השניה). נדון בשאלות אלה כסדרן.

דרישת הוותק הניהולי של הרופא

11.       סעיף 13.3.6.2 למכרז, המהווה חלק מתנאי הסף שנקבעו בסעיף 13 למכרז, קובע, כי למציע יהיה מטה ניהולי רפואי ובו רופא "בעל ותק ניהולי מוכח של חמש שנים לפחות, הכולל ניהול צוות עובדים בתחומי הבריאות". בהצעתה של העותרת נרשם, כי לרופא שהוצע מטעמה, ותק ניהולי של 20 שנה, וזאת במסגרת עבודתו אצל שורה של מעסיקים ובהם בית החולים סורוקה, משרד הרווחה וכן במסגרת העותרת עצמה. משיבה 3 טענה, כי בחינה פרטנית של תפקידיו של הרופא המוצע מעלה כי אין בידיו את הוותק הניהולי המינימלי הנדרש כתנאי סף. ועדת המכרזים, בהחלטתה מיום 11.4.2011, קבעה, כי לרופא שהוצע על-ידי העותרת היו חמש שנות ניסיון (במצטבר), ועל כן עמד הרופא בתנאי הסף (סעיף 13 להחלטה). יחד עם זאת, קבעה ועדת המכרזים, לאחר שבחנה באופן פרטני את המוסדות השונים שצוינו בגדר ניסיונו הניהולי של הרופא המוצע, כי לא ניתן לראות במילוי התפקידים בבית החולים סורוקה ובמשרד הרווחה כניסיון הניהולי הנדרש. בשל כך, מצאה ועדת המכרזים כי יש להפחית את הניקוד שניתן לעותרת בגין סעיף זה, משלוש נקודות שניתנו לה בתחילה (הניקוד המלא בגין סעיף זה) לכדי 1.5 נקודות. העותרת טוענת בתגובה, כי ככל שהדברים קשורים בעמידת הרופא, וממילא העותרת, בתנאי הסף, כלומר בקיומן של חמש שנות ותק ניהולי לפחות, הרי שהיא עומדת בכך. עוד טענה העותרת, כי לא היה מקום להפחית את הניקוד בגין המוסדות האחרים שנבדקו, שכן ועדת המכרזים בדקה את העניין במסגרת החלטתה הקודמת ולא ראתה פגם של חוסר ניסיון רלבנטי במוסדות האמורים.

12.       אציין תחילה, כי לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת ועדת המכרזים מיום 11.4.2011, ככל שהמדובר במסקנת ועדת המכרזים, לפיה לא ניתן לראות בניסיון (ותק) שנטען ביחס לתפקידים בבית החולים סורוקה, כמו גם במשרד הרווחה, כניסיון ניהולי רלבנטי. נכון הדבר, כי המדובר בבחינה מחודשת של ועדת המכרזים ובמסקנה שונה מזו אליה הגיעה במסגרת החלטותיה הקודמות. יחד עם זאת, הבחינה המחודשת התחייבה מכוח פסק-דינו של בית המשפט העליון בהליך זה. מעבר לכך, כעולה מהחלטת ועדת המכרזים, המדובר במסקנות שבאו לאחר בירור (סעיפים 11 ו-12 להחלטה). בירור זה העלה, את המסקנה לפיה הרופא אינו ממלא כל תפקיד ניהולי ואינו עוסק בניהול (במסגרת משרד הרווחה); ואת המסקנה לפיה חרף הטענות ביחס לניסיון הניהולי בבית החולים סורוקה, העניין לא ניתן היה לבירור עם איש הקשר שצוין על-ידי הרופא עצמו. החלטת ועדת המכרזים בנדון - סבירה היא ומבוססת על בירור שנערך. לא מצאתי מקום להתערב בה במובנה זה. אם לא די בכך, העותרת לא הביאה ראיה לפניי לסתירת ממצאי הועדה. נותרה השאלה האם חרף קביעות אלה עמדה העותרת בתנאי הסף לפיו על הרופא להיות בעל חמש שנות ניסיון ניהולי.

13.       מיקוד המחלוקת בעניין זה, נסב אפוא סביב מרכיב אחד ויחיד שנותר במסגרת פירוט הרופא את דרישת הוותק הניהולי: הוא תקופה שצוינה כ"בין השנים 1993 ל-1998", בהן נרשם כי הרופא המוצע היה אחראי על כ-80 רופאים בממוצע, במסגרת העותרת עצמה - אם במסגרת שירותי בריאות התלמיד ואם במסגרת שירות ביקורי בית של רופאים. בקעת המחלוקת בין משיבה 3 ומשיבה 2, מזה, לבין העותרת (והמשיב 1), מזה, התמקדה בשאלה אם הרופא המוצע אכן נשא בתפקיד ניהולי ולזמן הנחוץ, כנטען. כך, שכן העותרת עצמה ציינה בהצעתה, כי בין השנים 1993 לבין 1997 ניתנו שירותי בריאות התלמיד רק בתקופה חלקית ולא במשך כל חמש השנים; כך גם, שכן שנת הניסיון הנוספת - השנה השישית - היא שנת 1998, מבוססת על עבודתו של הרופא במסגרת העותרת, בתכנית "ביקור בית של רופאים". אלא שהטענה היא, שהרופא המוצע הועסק במסגרת פרויקט זה עד שנת 1998, בתפקיד ייעוץ בלבד ולא בתפקיד ניהולי, ומכאן שאין לו את הניסיון הניהולי הנדרש, ועל כן יש לגרוע מן הניסיון הנטען שנה נוספת. התוצאה הנטענת היא אפוא, כי הרופא המוצע מטעם העותרת לא הוכיח כי בידיו חמש שנות ותק ניהולי.